בשקט בשקט, בלי שהרגשנו, פועלת במי נחל שניר סיירת מובחרת. הכוח מורכב מכמה דגים מיוחדים שחברת מקורות הכניסה למים, בעקבות התרעות על ניסיון החיזבאללה לזהם אותם. "במידה וקורה משהו לדגים זה נותן אינדקציה מיידית לגבי רעלים", מסב ירים במקורות. העיקר שיש מי שעושה את העבודה המלוכלכת.
אושרת נגר לויט ודליה מזורי - NRG
הם קטנים, פגיעים ולא מוציאים אפילו מילה אחת מהפה (מה שלא אומר שאין להם רגשות) אבל הם מונו (בעל כורחם?) לתפקיד חשוב במאמץ הביטחוני המשולב מול איומי החיזבאללה. חברת מקורות הכניסה לאחרונה דגים מיוחדים לנחל שניר (החצבני), על מנת שיסייעו בזיהוי רעלים שייתכן והוחדרו לנחל מצדו הלבנוני.
הדגים שומרים כמובן על סודיות, ובשל רגישות העניין גם בני האדם לא יכולים לדבר יותר מדי. מנהל מחוז צפון במקורות, רפי נוי, מסתפק בהצהרה מעורפלת: "יש דברים שהשתיקה יפה להם".
לאחר מלחמת לבנון השנייה התקבלו במערכת הביטחון התרעות מודיעיניות מדאיגות. על פי המידע שזרם, אנשי החיזבאללה מנסים לחבל באיכות מי השתייה של תושבי ישראל באמצות הזרמת רעלים מעברו השני של הגבול. לאחר הערכת מצב ובחינת הסיכונים, התקבלה החלטה של חברת מקורות ומשרד הביטחון: לאבטח את המים הזורמים מכיוון לבנון.
במהלך השנה האחרונה הוכנסו מספר דגים מיוחדים למי נחל שניר, סמוך לגבול הלבנון. כל דג מגיב לרעל שונה שעלול להימצא במים. יחידות של מקורות מפקחות מרחוק, באמצעות חדר בקרה, אחר פעילות הדגים.
"במידה וקורה משהו לאחד הדגים זה נותן אינדקציה מיידית לגבי רעלים במים", מסביר גורם בכיר, "מעבר לכך זה מכוון אותנו לסוג הרעל שמצא במים".
בורי בשירות לאומי
נחל שניר הוא הארוך במקורות הירדן. רובו נמצא בתחומי לבנון ורק חלקו הדרומי, מאזור הכפר רג’ ר ועד לנקודת השפך אל הירדן, עובר בישראל. חלק מהמים נשאב ישירות מהנחל על ידי חברת מקורות, וחלק אחר זורם אל הירדן ומגיע עד לכנרת.
בשל העובדה שמקורות מספקת כ- 90 אחוז ממי השתייה של ישראל, הרי שהרעלה בנחל היא סכנה לאומית חמורה במיוחד. מעבר לכך, קיים חשש כי המבקרים בנחל שניר - יעד פופולרי למטיילים בצפון - ייפגעו כתוצאה מזיהום במים.
אבטחת המים בנחל אינה דבר יוצא דופן. מקורת מבצעת פעילות דומה במקומות רבים ברחבי הארץ, למשל במוביל הארצי ובמתקנים אסטרטגים נוספים בדרום.
המאמצים למניעת זיהומים ורעלים במים כוללים מיגון פיזי של המתקנים, הצבת אמצעי הגנה אלקטרוניים במקומות רגישים ושימוש בדגים לבקרת איכות המים שבסופו של דבר זורמים לבתי התושבים.
"אנו מבצעים באופן שותף פעילויות מגוונות ברחבי הארץ בכדי למנוע רעלים במים", ציין גורם במקורות, "אך הפעילות שמתבצעת בנחל שניר היא שונה ומורכבת".
בתגובה רשמית של מקורות נמסר כי "החברה נערכת באופן קבוע להגנה על ביטחון המים המסופקים לתושבי מדינת ישראל ומתגברת את הפעילות על פי הערכת מצב והנחיות המתבקשות על ידי שירותי הביטחון".
במשרד הביטחון מסרו אמש: "המשרד, יחד עם גופים אחרים, נוקט באמצעים שונים כדי למנוע איומי טרור".
בקרי האיכות הכי מהימנים
השימוש בדגים לטיפול במי השתייה שלנו איננו רעיון חדש. דגים רבים ברחבי הארץ כבר מתפקדים ברגע זה ממש כבקרי איכות, רגע לפני שהמים מגיעים אלינו לברז.
המאגרים הצפוניים של המוביל הארצי, לדוגמה אשכול וצלמון, אוכלסו במספר דגים, כשלכל דג תפקיד בניקוי ובשמירה על איכות המים.
ראשית הוכנסו למאגרים דגי אמנון וקרפיון מצוי. האמנונים ניזונים בעיקר מאצות הגדלות על דפנות המאגרים, ואילו אמנון הגליל ניזון מאצת הפרידיניום המהווה את עיקר החומר המרחף במי הכנרת והמוביל הארצי.
לעומת זאת, לקרפיון יש דרך טיפול שונה במים: באמצעות אכילת חומר אורגני המ ?צוי במים ונבירה בקרקעית, הוא מאוורר את האדמה ומונע התפתחות אצות.
דגים נוספים שמנקים את המים הם קרפיון העשב והקרפיון השחור שיובאו מסין, וכמו כן דגי בורי, כסיף, הקרפיון גדול הראש (נמרון) ודג "הפיל". לאחרונה החל השימוש גם בסרטנים זעירים ממשפחת ה"דפניה" לניטור רציף של איכות המים.
השיטה פועלת בצורה כזו: מכניסים את הדגים לאקווריומים שמולאו במים מהמאגר, ועוקבים אחר השינוי במצבו של הדג. אם הוא מתנהג בצורה לא רגילה, סימן שישנה בעיה באיכותם של המים.
רפי איפרגן, סמנכ"ל להנדסה ב"מקורות", מסביר כי השימוש בדגים נעשה במאגרי הגלם עוד בטרם המים נכנסים למוביל הארצי, וכמו כן במאגרים פתוחים, בעיקר אלו שאינם מאגרי מי שתייה. לדבריו, "בחלק מהמקרים המטרה היא להעדיף ’טיפול ירוק’ על פני שימוש בכימיקלים".
